וודו: מבוא קצר

הקדמה

הוודו זוכה לפריחה. מדריכי וודו למתחילים מפתים חניכי כישוף מטעם עצמם באמצעות מרשמי כישוף, ואף מספקים לפרקים את הציוד הנדרש לטקס וודו מוצלח במשפחה, בין חברים, או במשרד, כמו בובת וודו עם סיכות שחורות ולבנות, המותאמות לכישוף טוב ולכישוף רע.

וודו כתחביב כישוף תמים? אבל מה הקשר בין זה ובין זוֹמְבּים, אותם מתים-מהלכים בעלי מבט ריק, שנשמתם נגנבה מהם במטרה להפוך אותם לעבדים נטולי-רצון שישרתו את מזימותיהם הזדוניות של מכשפיהם? מאז סרט האימה הקלאסי של ז’אק טוּרְנֶר מ- 1943,
,I walked with a Zombie הפך הזוֹמְבּי לא רק למוטיב חביב על במאי סרטי אימה, אלא גם לסמל של הוודו באופן כללי. יחד עם דימויים של תרנגולות שחורות ומדממות המועלות לקורבן, כתות הסוגדות לנחש עם ליל, בובות בוערות, מקצבי תופים אחוזי טירוף, וטקסי דיבוק נטולי רסן, יוצר הוודו אותו שילוב אמביוולנטי של היקסמות ואימה, התוחם אותו באופן כה מדויק.

אולם הרגשות האמביוולנטיים עתיקים יותר. ניתן לחוש באותה תערובת של רתיעה ומשיכה כבר בדיווחיהם של הנוסעים, המיסיונרים והחוקרים הראשונים שהגיעו מאירופה להאיטי ואשר עיצבו את הדימויים שבאמצעותם אנו תופסים את הוודו עד ימינו אלה. אמת, חלוצים אלה, שסללו את הדרך לטיילים של ימינו, נפגשו לרוב עם הוודו רק באופן שטחי, ולכן גם דיווחיהם היו לעיתים קרובות הזויים ושגויים. חרף זאת, הם הותירו בדמיון הדתי של מערב אירופה ואמריקה הצפונית רושם עז ומתמשך, וגרמו לקשיים ולעיוותים באופן שבו נתפסו דתות אפרו-אמריקניות רבות אחרות. וודו, סַנְטֶרִיָה, קַנְדוֹמְבְּלֶה ואוּמְבַּנְדָה, מַקוּמְבָּה, בַּטוּק, קָטִימְבּוֹ, פָּזֶ’לַנְסָה ושַנְגוֹ, פָּלוֹ מוֹנְטֶה, מַיוֹמְבֶּה, מָרִיָה לֵיאוֹנְזָה, אפילו רַסְטָפַארי – דתות אלה ואחרות שייכות למשפחת הדתות האפרו-אמריקניות. שורשיהן נעוצים אמנם באפריקה, אך הולדתן היתה בגלות באמריקה.

ההיסטוריה של הדתות האפרו-אמריקניות מתחילה במאה ה- 16 , עת שועבדו מיליוני נשים וגברים אפריקניים ונחטפו אל הקולוניות האירופיות של “העולם החדש”. יחד עימם הגיעו אל עברו האחר של האוקיינוס האטלנטי גם האלים, הרוחות והאבות הקדומים, ומצאו להם בית בגלות שנכפתה עליהם. הדתות האפרו-אמריקניות התפתחו ב- 500 השנים האחרונות במיוחד בארצות הקתוליות של אמריקה הדרומית והמרכזית. באמריקה הצפונית, שבה האוכלוסייה פרוטסטנטית בעיקרה, הותירו דתות אלה חותם קלוש בלבד. אולם מצב זה נשתנה )בעיקר באמצע המאה ה- 20 (; מהגרות ומהגרים מאמריקה הלטינית, במיוחד מקובה, הביאו את הדתות האפרו-אמריקניות לארצות-הברית, ואפילו לאירופה.

הוודו – Voodoo והסַנְטֶרִיָה – Santeria , הקַנְדוֹמְבְּלֶה – Candomble והאוּמְבַּנְדָה – Umbanda , נפוצו לא רק מבחינה גיאוגרפית. גם המוצא החברתי של חסידיהן התרחב: בעוד שבראשיתן הן היו הדתות של העבדים האפריקניים וצאצאיהם בלבד, במהלך המאה ה- 20 הן מצאו בהדרגה חסידים גם בשכבות הביניים של הלבנים ואפילו מבין אנשי ההנהגה האינטלקטואלית, הפוליטית והכלכלית. לבסוף נתגלו האלים והרוחות של אפריקה גם בתור אטרקציות תיירותיות: סוכני נסיעות, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, מסיעים במיניבוסים תיירים לאתרי פולחן נידחים בהוואנה, אל סלבדור או פורט-או-פְּרֶנְס.

כדי להיתקל בדתות אפרו-אמריקניות אין עוד צורך להרחיק עד אמריקה הדרומית או המרכזית. די לצאת לטיול רגלי ברחבי מנהטן או ברוקלין על מנת להיתקל בשלטים המכוונים אותך לבּוֹטָנִיקַס (botanicas) , אותן חנויות המנוהלות לרוב על-ידי מהגרים דרום אמריקניים, שבהן ניתן לצרוך כל מה שנדרש לטקס וודו או סַנְטֶרִיָה: מקמעות ותמציות צמחים ועד לסיגרים. אפילו באירופה אפשר לזכות בעצתה של כוהנת אוּמְבַּנְדָה המציעה סיוע רוחני למשברי החיים במדור הפרסומות באחד העיתונים הגדולים או באינטרנט. באמצעות המחשב הביתי אפשר לשקוע בעולם האלים והרוחות של אפריקה, שחדרו זה מכבר למרחבים הווירטואליים של האינטרנט.

ואולם עבור מרבית האנשים נותרות הדתות האפרו-אמריקניות זרות ובלתי-מובנות כשהיו. מטרתו של ספר זה להפוך עולם זר זה לנגיש קצת יותר, ולהסיר ממנו את מעטה האקזוטיות המוגזם שדבק בו. היומרה לעשות זאת במסגרת ספר המחזיק קצת יותר ממאה עמודים כרוכה בסיכון, והסיכון הזה אינו קטן לנוכח העובדה שארבע הדתות שתוצגנה – וודו וסַנְטֶרִיָה, קַנְדוֹמְבְּלֶה ואוּמְבַּנְדָה – מהוות רק חלק קטן מספקטרום דתי רחב בהרבה.

בפרק 1 יותווה הרקע המשותף לדתות אלה על מנת שניתן יהיה לעמוד על עומקן ההיסטורי: הנוכחות האירופית באפריקה והקולוניזציה של האמריקות, הדתות האפריקניות כמו גם האילוצים של המסגרות הדתיות והחברתיות ב”עולם החדש”. הדתות האפריקניות לא התפתחו באותו אופן במסגרות החברתיות השונות של אמריקה; בכל אחד מההקשרים הלאומיים והמקומיים, הנבדלים אלה מאלה, יצרה לעצמה כל דת את גרסתה היא.

בפרקים 2 עד 5 יוצגו הוודו מהאיטי, הסַנְטֶרִיָה מקובה, ולאחר מכן שתי דתות מברזיל – קַנְדוֹמְבְּלֶה ואוּמְבַּנְדָה. פרק 6, החותם את הספר, יוקדש להתפשטות הדתות האפרו-אמריקניות ביבשת אמריקה, ויציג מגמות התפתחות חדשות בדתות אלה.

הספר שלפניכם אינו אלא מדריך ראשוני לעולם הדתות האפרו-אמריקניות. בסוף הספר ישנן המלצות לקריאה נוספת, שנבררו מתוך שפע הפרסומים בנושא.