החורבן והחשבון
90.00 ₪ 59.00 ₪
גם אני זוכר את בת אחי שנרצחה שם [בשואה], האם לכן עלי לומר: הרצחת וגם ירשת ? […] האם יהיה זה לכבוד המתים והנרצחים שאנו לא נתבע בחזרה לכל הפחות חלק ניכר של השוד ? אנו דורשים להחזירו לעם ישראל, זוהי חובתו של עם ישראל”. (דברי ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ישיבת הממשלה, 31.12.1951)
הסכם השילומים היה הגשר המשמעותי הראשון שנבנה בין העם היהודי לבין העם הגרמני לאחר השואה. החורבן והחשבון מבקש לגולל בפני הקורא את סיפור השתלשלותו של הסכם השילומים, למן הרגע שנהגה לראשונה ועד לחתימתו.
הספר מתבסס על מגוון רחב של מקורות ארכיוניים, חלקם רואים כאן אור לראשונה, מישראל, ארצות הברית ובריטניה. זהו המחקר המקיף והממצה ביותר שנכתב על אחד מן המהלכים הדרמטיים ביותר בתולדות מדינת ישראל.
ד”ר יעקב טובי הינו היסטוריון ומחברם של ספרים ומאמרים אשר עוסקים בהיסטוריה הפוליטית של היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי ושל מדינת ישראל בשנותיה הראשונות.
תוכן העניינים:
+ הקדמה
+ מבוא
+ פרק 1 – תחילתה של פעולה, יוני 1949 – פברואר 1950
+ פרק 2 – האם נהפוך לגורם מרכזי בסוגיית הפיצויים?
+ פרק 3 – מדינת ישראל בוחרת בשילומים, ינואר-מארס 1951
+ פרק 4 – מבון לירושלים וחזרה, מארס-יולי 1951
+ פרק 5 – ההצהרה הגרמנית, ספטמבר 1951
+ פרק 6 – גיוסו של עם — הקמתה של ועידה
+ פרק 7 – בין חוב מוסרי לחוב מסחרי
+ פרק 8 – דרושה הבהרה של הקנצלר
+ פרק 9 – משא ומתן עם גרמניה — מי בעד? מי נגד?
+ פרק 10 – בדרך לוואסנאר
+ פרק 11 – המשא ומתן על השילומים, מארס-ספטמבר 1952
+ פרק 12 – המערכה על אשרור ההסכם, ספט’ -1952 מארס 1953
+ פרק 13 – הסכם השילומים — בחינה רב מערכתית
+ פרק 14 – שילומים ועוד — הפיצוי האישי והשבת הרכוש
+ סיכום
+ רשימת מקורות
+ מפתח שמות ועניינים
ד”ר יעקב טובי הינו היסטוריון ומחברם של ספרים ומאמרים אשר עוסקים בהיסטוריה הפוליטית של היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי ושל מדינת ישראל בשנותיה הראשונות.
החורבן והחשבון | הקדמה
ב־ 20 במארס 1953 אישר הבונדסרט (הבית העליון בפרלמנט של גרמניה המערבית) את ההסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. יומיים לאחר מכן אישרה אותו ממשלת ישראל.
במסגרת ההסכם ההיסטורי, שנודע בשם “הסכם השילומים”, התחייבה גרמניה המערבית לשלם למדינת ישראל למעלה מ־ 700 מיליון דולר לשם שיקומם של מאות אלפי ניצולי רדיפות הנאצים שהתיישבו בישראל.
לדידה של ישראל ההסכם היה גם בבחינת פיצוי חלקי על האובדן החומרי העצום לעם היהודי — שהוערך במיליארדי דולרים — תחת שלטון הרייך השלישי.
הסכם השילומים עם גרמניה נחשב למאורע מרכזי בתולדותיה של מדינת ישראל בגלל השפעתו העצומה בתחומים רבים. בהיבט הכלכלי, הפיצוי החומרי היה חסר תקדים בתקופה שבה המשק המקומי היה על סף קריסה; בהיבט הדיפלומטי, ההסכם סלל את הדרך לנורמליזציה ביחסים עם גרמניה ועם עמה; ומבחינה פנים יהודית הוא סייע להתבססותה של מדינת ישראל כמרכז הדומיננטי של העם היהודי.
יתר על כן, ההסכם ציין גם פריצת דרך במשפט הבין־לאומי: הייתה בו הכרה בזכותה של מדינה אחת לתבוע את רעותה, בשמו של עם מפוזר על פני תבל ובגין מאורעות שבזמן התרחשותם המדינה התובעת והמדינה הנתבעת לא היו קיימות.
השנה שקדמה לחתימה על טיוטת ההסכם )ההסכם נחתם בספטמבר 1952 ( הייתה דרמטית לא פחות מן ההסכם עצמו. הארץ הייתה עדה למאבק פוליטי־ציבורי שדוגמתו לא נראתה מהקמת המדינה. התפרצות הרגשות הייתה מובנת.
הקשר עם גרמניה — יהא זה בשאלת השילומים או בכל נושא אחר — נגע בעצב הרגיש ביותר של העם היהודי: שאלת היחסים בין הקורבן לתליין, בין נציגיה של המדינה היהודית המבקשת לדבר בשמם של ששת המיליונים הטבוחים, לבין נציגיו של העם שמתוכו יצאו הוגיהם ומפעיליהם של אושוויץ וטרבלינקה במסגרת “הפתרון הסופי”.
בספר זה אני בוחן את סוגיית השילומים בהקשריה השונים: ההקשר הפנים ישראלי, הקשרה הכלל־יהודי הנוגע ליחסי ישראל ויהדות התפוצות, וההקשר הבין־לאומי — מהלכיה של ישראל מול גרמניה המערבית, מעצמות המערב ומדינות ערב, ומכלול המהלכים שנרקמו בין שלושת הגורמים האחרונים.
במסגרת זו אני סוקר את צעדיה הראשונים, המהוססים, של ההנהגה הישראלית במשעול הפיצויים מגרמניה, דן בהתגבשותה של תביעת השילומים ובהחלטת הממשלה לאמצה כתביעתה היחידה של ישראל, סוקר את ניסיונותיה הכושלים של ירושלים לגייס את מעצמות המערב שתחלצנה למענה את כספי השילומים מגרמניה המערבית ומציג את יוזמתו של הקנצלר קונרד אדנאואר שהובילה את ירושלים ואת בון לפתוח בשיחות ישירות, פומביות ורשמיות בסוגיית הפיצוי הקולקטיבי.
בלב הספר עומד המשא ומתן על השילומים .(מארס-ספטמבר 1952) בעיירה ההולנדית ואסנאר, ובהמשך ישיר לכך — המאמצים לאשרר את ההסכם שהושג אל מול המסע הערבי להכשילו (ספטמבר 1952 – מארס 1953).
תוך כדי המהלכים הדיפלומטיים, אני מציג את המערכה הציבורית־פוליטית העזה שהתחוללה בישראל בשאלת השילומים. כמו כן אני מסרטט את מערכת היחסים הסבוכה שהתפתחה בין ישראל ליהדות התפוצות בשאלת הפיצויים מגרמניה. לבסוף אני מעריך את תוצאות הסכם השילומים וחוקר בקצרה את סוגיות הפיצויים האחרות — פיצוי אישי והשבת רכוש — שניצבו לצדה של סוגיית השילומים.
נקודת הפתיחה של הספר היא קיץ 1949 , אז החלה ממשלת ישראל לתת את דעתה על שאלת הפיצויים מגרמניה, בחסות הרגיעה היחסית שחלה בזירה המדינית־ביטחונית. נקודת הסיום היא קיץ 1953 , לאחר אשרורו הסופי של הסכם השילומים בידי שני הצדדים, הישראלי והגרמני, ותחילת ביצועו.
בעריכת המחקר נעזרתי במגוון מקורות ארכיוניים, והעיקרי שבהם היה ארכיון המדינה שבירושלים. תרשומות של ישיבות ממשלת ישראל, החלטות ממשלה שמורות ותרשומות של ישיבות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אשר החלו להיחשף לציבור הרחב בעשור האחרון של המאה העשרים, מעניקות לנו מידע שלא יסולא בפז.
לבד מאלה הסתייעתי במסמכים של משרד החוץ, על אגפיו השונים. הארכיון השני בחשיבותו ששימש אותי הוא הארכיון הציוני המרכזי בירושלים, ובו בחנתי את פעילותם של הארגונים היהודיים העולמיים השונים, ובעיקר ועידת התביעות, בתחום הפיצויים, ובכלל זה השילומים.
לבדיקת עמדתה של המערכת הפוליטית הישראלית בסוגיית השילומים נעזרתי בביטאוני התנועות הפוליטיות, בפרוטוקולים של ישיבות ועדת חוץ וביטחון ושל דיוני מליאת הכנסת, בפרוטוקולים של ישיבות מפלגתיות (מפא”י ומפ”ם) ובחומר מקורות משני רב ומגוון. הביטאונים הפוליטיים והעיתונות הבלתי־מפלגתית הבהירו היטב את עמדת הציבור הרחב בסוגיית השילומים.
המחקר מתמקד בצד הישראלי, אולם כדי לקבל תמונה היסטורית רחבה היה עלי לסקור גם את פעילותן של מעצמות המערב וגרמניה המערבית. לבחינת פעילותן של מעצמות המערב, ארצות הברית ובריטניה, שהייתה על פי רוב מתואמת וחופפת, השתמשתי בתעודות של מחלקת המדינה האמריקנית שבארכיון הלאומי בקולג’ פארק (מרילנד), ובתעודות של משרד החוץ הבריטי שבארכיון הלאומי שבלונדון.
גישתה של גרמניה המערבית לסוגיית השילומים התבררה מתוך מספר רב של מקורות ארכיוניים ומחקריים. ראשית השתמשתי בתעודות האמריקניות והבריטיות.
אחיזתן ההדוקה של מעצמות המערב בגרמניה משנת 1945 אפשרה להן לעמוד על הלך הרוח השורר בקרב קובעי המדיניות בבון בסוגיות שונות ולהתוודע למחלוקות, להתלבטויות ולבסוף גם להחלטות שקיבלו הקברניטים הגרמנים. קיבלתי אפוא תמונה היסטורית מלאה ומהימנה על מהלך העניינים בגרמניה המערבית דרך התעודות של מעצמות הכיבוש.
על כך יש להוסיף את התעודות הישראליות. הדיפלומטים בקונסוליה הישראלית שבמינכן עדכנו את משרד החוץ בתל־אביב באופן שוטף על הנעשה מאחורי הקלעים בבון. זאת ועוד, ישראל נעזרה גם בעסקנים יהודים, אירופים ואמריקנים, שיצרו קשרי ידידות אמיצים עם חוגים שונים בבון וסיפקו לירושלים מידע רב ערך על מדיניות הפיצויים הגרמנית.
מעבר למקורות הארכיוניים עשיתי שימוש גם במחקרים בשפה הגרמנית אשר הסתמכו על תעודות ארכיוניות גרמניות. מעניין לציין שמסמכים גרמניים אלה לא חידשו כמעט דבר מעבר למה שהתגלה לי כבר במסמכים המערביים.
הספרות המחקרית שימשה אותי לבדיקת נושאי רקע. רבות הסתייעתי בספרות שדנה במצבה הכלכלי של ישראל בשנות החמישים. הזיקה המוחלטת בין המצב הכלכלי בארץ לתביעת השילומים חייבה אותי לבחון לעומק ובהרחבה את ההיבט הכלכלי. כמן כן נעזרתי תכופות במקורות המחקריים לבחינת סוגיות הפיצוי האישי והשבת הרכוש, שגם אם לא נמצאים בלב הדיון בספר הם קיימים בסביבתו.
רבים מן המחקרים על סוגיית השילומים נכתבו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים, כלומר הם לא התבססו על מקורות ארכיוניים. משום כך תמונת המחקר שלהם לוקה בחסר וגרוע מכך — מוטעית בנקודות רבות.
[….]
הספר ראה אור בחודש דצמבר 2015
החורבן והחשבון
מדינת ישראל והשילומים מגרמניה,
1949 – 1953
מאת: יעקב טובי
סדרת ציונות, התיישבות ובניין הארץ בעריכת יוסי כץ
עימוד וטיפוגרפיה: שפי פז, אגתה
עיצוב העטיפה: יעל בר-דיין
מהדורה ראשונה, דצמבר 2015
מס’ עמודים: 524
כריכה: רכה
הספר רואה אור בשיתוף הוצאת אוניברסיטת בר-אילן ובסיועה הנדיב של ועדת התביעות.
דאנא קוד: 583-71
Destruction and Accounting
The State of Israel and the Reparations from Germany
1949-1953
by Jacob Tovy
Zionism, Settlement and Building of the Land Series Editor: Yossi Katz
This research publication has been supported by a grant from the Conference on Jewish Material Claims Against Germany
Published by The Haim Rubin Tel Aviv University Press with the Bar-Ilan University Press
ISBN: 978-965-7241-66-0