נשים במקרא
88.00 ₪ 66.00 ₪
נשים במקרא
מבט פמיניסטי על נשים במקרא ובברית החדשה.
המקרא מלא בדמויות נשים. חלקן מופיעות בשמן וחלקן נותרות עלומות שם.
מה אפשר ללמוד מן הדרך שבה מתאר המקרא נשים – ממלכות ונביאות דרך נשים נטולות מעמד מיוחד ועד נשים שמצאו את עצמן בשולי החברה – על תפיסות העולם של מחבריו ועורכיו? מה כתוב בשורות ומה אפשר לקרוא בין שורות המקרא?
בספרה בוחנת עתליה ברנר-עידן את תיאורי הנשים במקרא ובברית החדשה. היא מנתחת את יחס המחברים לגיבורותיהם מנקודת מבט פמיניסטית, תוך שימוש בכלי ניתוח היסטוריים, ספרותיים וסוציולוגיים.
התוצאה היא מבט מאתגר ומעורר מחשבה על מנהיגות ומשוררות, על אימהות ובנות, על נשים צדקניות ועל נשים מפתות, על עבריות ונוכריות, על מכשפות וזונות, שמצאו את עצמן, לטוב ולרע, בכתבי הקודש.
פרופ’ אביעד קליינברג,
מנהל ההוצאה לאור של אונ’ ת”א ע”ש חיים רובין
עתליה ברנר-עידן
המרחב הנכון לאישה, על פי המקרא, הוא המשפחה ופעילויות ביתיות. הדרך הטובה והשימושית ביותר עבורה לבטא את עצמה ולהשיג ביטחון אישי היא באמצעות לידת ילדים, זכרים במיוחד. פעולות רבות אשר מיועדות להשגת מטרה זו, פעולות אשר בהקשרים אחרים היו נחשבות לבלתי מוסריות בגלל איסורים מיניים ומוסא ציבורי, מוצדקות על ידי המחברים המקראיים. העיקרון החברתי של שימור והמשכיות הוא ערך עליון בחברה המקראית ועיקר ביצוע מוטל על נשים. האישה כפופה לשליטת האיש, לא בהכרח כיוון שהיא נבונה פחות או בעלת השראה מוגבלת יותר מאשר הגבר, אלא כיוון שהיא נחשבת לחסרת אחריות וזקוקה להגנה מפני עצמה.
שתי השקפות שולטות אלה- שתפקידה העיקרי של האישה הוא בתוך הבית (במסגרת נישואים), וכי נשים צריכות להיות נתונות תחת השגחה גברית – כמעט מוציאות מכלל אפשרות את יכולתה של איה רגילה להשתתף בענייני ציבור. יוצאים מן הכלל מתרחשים ולפעמים הם נשפטים בחומרה יתרה (כמו למשל מקרה של מרים אחות אהרן ומשה, במדבר יב).