נזיד עדשים
98.00 ₪ 78.00 ₪
במחצית השנייה של המאה ה-20 נראה היה שפרק חדש נפתח ביחסי יהודים ונוצרים. בהצהרת ועידת הוותיקן השנייה (Nostra Aetate, שנת 1965) נטשה הכנסייה הקתולית את מורשתה האנטי־יהודית וסללה את הדרך לשיקום היחסים בינה לבין העם היהודי. גם עצמאותם המדינית של היהודים בישראל פתרה רבות מן הבעיות שאפיינו את הדו־קיום הנוצרי־יהודי במערב. אולם שיפור היחסים בין העולם הנוצרי לבין העולם היהודי לא מחק באחת את מורשת העבר, על קשרי האהבה־שנאה הסבוכים שאפיינו אותה. אנשי דת קתולים קידמו אמנם את הפיוס עם היהודים בהתלהבות, משום שראו בו ביטוי לנכונותה של הכנסייה להיות חלק מהפרויקט המודרני. ואולם עד מהרה גילו ששינוי יחסם ליהודים מאיים על יסודות המסורת הנוצרית. במקביל התברר כי יהודים רבים כלל לא מתלהבים מן השינוי. אף שראו בחיוב את הוקעת האנטישמיות, הם לא גילו כל עניין בהתקרבות. יוזמות הפיוס הנוצריות נראו להם כניסיון נוצרי נוסף למוטט את חומות ההגנה היהודיות.
נזיד עדשים דן במפגש בין הלהיטות הנוצרית להתקרב ליהודים לבין הרתיעה היהודית מן הקירבה הזאת. הוא מגולל, מצד אחד, את סיפורם של אנשי כנסייה קתולים המבקשים להתחבר מחדש לעברה היהודי של הנצרות, ומן הצד האחר את זה של רבנים אורתודוקסים המבקשים להתנער מעברם בארצות הנצרות באמצעות ביטול של כל זכר מסורתי לסובלנות כלפיה.
כרמה בן יוחנן היא עמיתת פוסט-דוקטורט באקדמיית פולונסקי ללימודים מתקדמים במדעי הרוח והחברה במכון ון ליר בירושלים. היא מרצה באוניברסיטת הומבולדט בברלין.
אירועי המאה ה־20 זעזעו את תרבות המערב. בתום מלחמת העולם
השנייה, פשתה באירופה תחושה של כישלון מוסרי. פשעים בקנה מידה
חסר תקדים התחוללו דווקא באיזור שבו שלטה הטובה בתרבויות,
לפחות בעיני עצמה – תרבות המערב, ועל ידי נציגים מובהקים שלה.
הקידמה המערבית של הימים שקדמו למלחמות העולם לא מנעה את
התפרצותה של שפיכות דמים נוראה ולא את הרצח השיטתי של “אחרים”
בהצדקות אידיאולוגיות וביולוגיות שונות. היחס לאחר הפך למרכיב
מפתח בשאלה אם יכול המערב להגדיר עצמו מחדש ולהצדיק מוסרית
את קיומו. החברה הרב־תרבותית ושיח זכויות האדם באו להחליף את
האמת האובייקטיבית שהכזיבה.
הפשעים שהשחיתו את פני אירופה במחצית הראשונה של המאה
העשרים, ובפרט השואה, גרמו לעולם הנוצרי לבחון מחדש את מורשתו
האתית. הקהילות הנוצריות התמודדו עם שאלות נוקבות: מדוע קצרה
ידן של הכנסיות להושיע את אירופה מתהומות האכזריות? האם היה זה
משום שהיו קורבן לשלטונות החילוניים, או אולי מורשתה הנוצרית של
אירופה היא שזרעה את זרע הפורענות? האם אפשר “לעשות תיאולוגיה”
אחרי הזוועה, או שהגיע הזמן להיפרד מן השיח הדוגמטי והמדיר של
הכנסייה, מן האובססיביות שלה בענייני דוקטרינה, הפוגענית כל כך
כלפי צורות חיים לא נוצריות? במחצית השנייה של המאה ה־20 נדרש
העולם הנוצרי להיענות לציווי האתי שהציבו בפניו – במונחי הפילוסוף
עמנואל לוינס – פני האחר.
האחרים האולטימטיבים של המערב – היהודים – נדרשו גם הם
למקם את עצמם אל מול האתגר המוסרי החדש, שאירופה גיבשה במידה
רבה מתוך התייחסות לדמותם המעונה. אילו פנים יציג היהודי למערב
33:43:14 2020/02/18 13 indd.2020.2.18 תישיש ההגהל םישדע דיזנ
14 ה מ דקה
בעל הרגישות המוסרית החדשה? האם הן חייבות להישאר פניו המעונות
של הקורבן או שמותר לו לחשוף שיניים? ובעמדם מול אחרים משלהם,
מול נוצרים, האם על היהודים להפנים את הציווי האתי המערבי, לשחק
על פי הכללים שקבעו רוצחיהם ומעניהם מאמש? באיזו מידה ירצו
יהודים בני זמננו להזדהות עם התרבות המערבית המתחדשת? האם
יאמצו את הלקחים שנלמדו על גבם או יסרבו לשחק במשחק שאת כלליו
קבעו אחרים?
ספר זה עוסק ביחס לאחר כמרכיב מכריע בגיבוש זהויות דתיות
במחצית השנייה של המאה ה־20 ובראשית המאה ה־21 .הוא מתמקד
בתפיסותיהם ההדדיות של נוצרים ויהודים לאחר השבר של מלחמות
העולם, כאשר התארגנו מחדש במציאות פוסט־מודרנית, רב־תרבותית
וליברלית; מציאות שבה, מצד אחד, חלק ניכר מן העם היהודי יושב
בציון, כריבון על אדמתו, ומצד אחר, הכנסייה הקתולית קיבלה על עצמה
במידה רבה את ההפרדה בין דת למדינה וויתרה על שאיפותיה הפוליטיות
הישנות. במרכז החיבור עומדת ההגות הדתית של שתי קהילות –
הקהילה הנוצרית הרומית־קתולית והקהילה היהודית־אורתודוקסית,
על מגוון הקבוצות והדעות המזוהות עמן.
הספר ראה אור בחודש מרץ 2020
תוכן העניינים
דברי תודה……………………………………………………………………………… 11
הקדמה………………………………………………………………………………….. 13
חלק ראשון: יהדות ויהודים בראי התיאולוגיה הקתולית
מבוא: תמורות ביחסה של הכנסייה הקתולית ליהודים…………………………. 21
הכנסייה הקתולית והיהודים – סקירה היסטורית קצרה………………….. 21
הכנסייה הקתולית והמודרנה …………………………………………………. 31
הכנסייה, האנטישמיות והשואה………………………………………………. 35
הצהרת ועידת הוותיקן השנייה על היהודים………………………………… 40
פרק ראשון: היהדות והיהודים בתיאולוגיה הקתולית
אחרי ועידת הוותיקן השנייה ……………………………………………………….. 53
העבר …………………………………………………………………………….. 56
ההווה ……………………………………………………………………………. 68
העתיד……………………………………………………………………………. 89
פרק שני: יוחנן פאולוס השני והפיוס היהודי־הנוצרי…………………………… 102
המתקפה על התיאולוגיה 103
שנות ה־80 107
שנות ה־90 120
פרק שלישי: יוזף רצינגר והיהודים………………………………………………… 130
התנ”ך העברי במסורת הקתולית …………………………………………….. 132
תורת ישראל – תורת משיח …………………………………………………. 138
ישועת היהודים מאין?…………………………………………………………. 145
הפולמוס על Iesus Dominus ……………………………………………. 145
הפולמוס על “התפילה למען המרת דתם של היהודים”
ליום שישי הטוב ………………………………………………………….. 156
חלק שני: נצרות ונוצרים בראי המחשבה היהודית־אורתודוקסית
מבוא: המסורת היהודית והנצרות………………………………………………….. 169
העת העתיקה המאוחרת……………………………………………………….. 169
ימי הביניים……………………………………………………………………… 172
העת החדשה ……………………………………………………………………. 187
סיכום ביניים…………………………………………………………………………… 194
פרק רביעי: נצרות בספרות ההלכתית בת זמננו …………………………………. 199
יד ישראל תקיפה……………………………………………………………….. 204
הסוגיה המדינית…………………………………………………………… 199
מקרים פרטיים של “יד ישראל תקיפה”……………………………….. 204
“שיתוף”…………………………………………………………………………. 208
“גויים שבזמן הזה לאו עובדי עבודה זרה הם”……………………………… 217
כיצד קובעים את מעמדה ההלכתי של הנצרות? …………………………… 220
פרק חמישי: המאמץ הרבני לניקוי המסורת מעקבות אימת הנוצרים ………… 228
פרק שישי: מחשבה יהודית על נצרות בחוג הראי”ה והרצי”ה קוק …………… 240
יחסו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לנצרות …………………………….. 240
יחסו של הרב צבי יהודה הכהן קוק לנצרות………………………………… 250
תלמידיהם הפרנקופונים של הראי”ה והרצי”ה קוק………………………… 258
הרב יהודה לאון אשכנזי …………………………………………………. 259
הרב אברהם לבני………………………………………………………….. 265
הפולמוס של שנת 2000 …………………………………………………. 269
הרב אורי שרקי……………………………………………………………. 273
הרב שלמה הכהן אבינר ………………………………………………….. 277
פרק שביעי: העולם האורתודוקסי והדיאלוג היהודי־הנוצרי ………………….. 282
הרב משה פיינשטיין …………………………………………………………… 285
האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית והדיאלוג הבין־דתי…………… 286
הרב סולובייצ’יק ומסתו “עימות”………………………………………. 286
העימות על “עימות” והפולמוס על הדיאלוג הבין־דתי
בקרב תלמידיו של הרב סולובייצ’יק……………………………………. 289
הדיאלוג הישראלי־אוונגליקלי……………………………………………….. 295
הרב יחיאל אקשטיין ו”הקרן לידידות”………………………………… 295
הרב שלמה ריסקין ופרויקט האוונגליזציה היהודית………………….. 297
דיון ביניים………………………………………………………………………. 305
הדיאלוג בין הוותיקן והרבנות הראשית לישראל…………………………… 306
אפילוג 312
הערות ………………………………………………………………………………….. 324
ביבליוגרפיה …………………………………………………………………………… 413
מפתח …………………………………………………………………………………… 449
מהדורה ראשונה: מרץ 2020
מס’ עמודים: 460
כריכה: רכה
Uneasy reconciliation.indd
ISBN: 978-965-7241-99-8